התנדבות באילת

מאת חגית ברגמן

הזריחה נשארה תלויה על הרי אילת, החום המלטף נשאר גם הוא מאחור, עוטף את העם המדהים שלנו. מלונות הפאר שהפכו באחת למקלט עבור המפונים נשארו עדיין עם אנשים שאין להם לאין לחזור. האוהל של כתה א/2, בתי הספר שהוקמו בין לילה לטובת הילדים, הכל נותר שם מאחור. בלתי נתפס, מעולם לא תיארנו לעצמנו דבר דומה לזה. 

הילדים היו מדהימים, בלי לדעת ממש מה מצופה מהם, ובלי כלים הם התמסרו למשימה ונתנו את הכי טוב שלהם. בבוקר הם פוזרו למסגרות הגן ובתי הספר וסייעו לילדים באופן פרטני, ואחר הצהריים הם חנכו את הילדים בבתי המלון. 

היה כל כך מרגש לראות אותם, משחקים עם הילדים, מתמסרים, נקשרים.  הם כל כך נקשרו לילדים שהתקשו להפרד מהם, והילדים מהם. 

חזרנו לשגרה, לבית הספר. בימים הטרופים האלה למדנו להעריך את השגרה הזו, את הזכות לחזור הביתה, לספסל הלימודים – באילת ראינו שגם בית ספר זה לא דבר מובן מאיליו.  

מי ייתן ונדע ימים טובים מאלה! מה שברור לנו הוא שהילדים שלנו הם אנשים נהדרים. הם טעמו את טעם ההתנדבות ועשיית הטוב, וזה היה כל כך מוצלח שאנחנו בטוחות שהם ירצו עוד מזה גם בעתיד. וזה הערך הגדול של הפרויקט הזה בעינינו. 

תודה רבה לשירי קליינר על היוזמה המבורכת! לאריה שנתן לזה גב מלא. לנתי שהוביל אותנו. להורים, שאפשרו לילדיהם לצאת. וכמובן לתלמידים המדהימים שלנו שהיו חלק ממשלחת הדגל – המשלחת הראשונה לאילת – איתן, שיר, איתמר, מיקה, ניקה, מיה, מייקי, אוהד, מור, אורין, רוני והדר המדהימים. 

שמחנו להיות חלק מהדבר המדהים הזה, 

מירי וחגית