קטגוריית הסיפורים חטיבת ביניים-

-בציון לשבח זכה הסיפור "איש זקן מאוד" מאת דניאלה מרגוט כהן  כיתה ז7

-במקום ה-3 זכה הסיפור "הנער שעל עץ האורן" מאת אלה דיין כיתה ט7

הכל התחיל שם. 

היכן שרוח אביב עצלה נשבה. היכן שדמיינתי אותה נושבת על פניי, מפיחה חיים בשיערי. דמיינתי את עלי הכותרת של החרציות שצמחו לצד הכביש עוטפות אותי, יוצרות שמלה מרהיבה עטוית גווני הקיץ אשר השתוקקתי שיגיע, אבל דבר מזה לא קרה. המכונית הייתה עוד רחוקה משם, והבטתי במעט קנאות מחוץ לחלון, בעוד הדבר היחיד שהרגשתי, היו המתח ואי-הוודאות ששרו ברכב. ברגע שהגענו, אני לא ממש זוכרת מה הרגשתי.

"איך את מרגישה? מתרגשת?" שמעתי את אבי שואל אותי. חיוך סתמי התפשט על פניי, והרמתי ידיי כאין- יודעת, כי באמת לא ידעתי.

רציתי להרגיש רוח על פניי. זה היה הדבר שהתשתוקקתי לו.

הדבר היחיד שהצלחתי לראות ברחבי המקום הזר וחסר הצבע, היה עץ אורן…

-במקום ה-2 זכה הסיפור "רושם ראשוני" מאת גילי שניר כיתה ח8

ככה התחלתי את החטיבה: ילד שהוקצבה לו דקה אחת לעשות רושם ראשוני. זאת עובדה שהמוח האנושי קובע את דעתו על אנשים תוך בערך דקה. צריך לנצל כל שנייה כדי להציג את עצמך, ולא לתת למוח של אחרים להשלים את המידע החסר- במידע שגוי. אנשים שיפוטיים במיוחד מסוגלים להסתפק במבט חטוף, או משפט שנאמר, כדי להחליט אם העומד מולם "ראוי" להיות חברם. הרחבה הגדולה הייתה מלאה בילדים מתגודדים, מפטפטים, וצוחקים. כל כך הרבה פרצופים לא מוכרים! הייתי בלחץ- ברגע שהרושם הראשוני נקבע, מאוד קשה להחליפו ברושם אחר, המוח האנושי מסרב להודות שהוא טעה. באותו רגע ניגש אלי ילד עם שיער חום קצוץ ונמשים. בכל צעד שהוא הלך לעברי הרגשתי את ליבי פועם יותר ויותר חזק. זה הזמן להוכיח את עצמי! …

-במקום ה-1 זכה הסיפור "אני ממשיך" מאת שחר זילבר כיתה ז4

העשן הכבד והאפור יצא מהריאות שלי באנחה.

דרכתי על הסיגריה וכיביתי אותה, האור היחיד שנשאר היה מפנסי הרחוב הרחוקים.

"החיים פשוט ממשיכים להאכיל אותנו חרא. אה רין?" ציחקקתי בשקט, עושה כאילו אני מדבר אליו, כאילו הוא עדיין כאן. אבל האמת היא שישבתי על אבן חלקה ושחורה שהשם שלו חרוט עליה בענק, עם תאריך הלידה והפטירה וכל הדברים חסרי המשמעות האלו.

הוא לא פה. 

כבר לא.

הבטן שלי כאבה והתכווצה ודמעות עלו לעיניי.

"הא רין?!" צרחתי בדמעות, לא יכול להפסיק לצחוק תוך כדי. 

"היה לך קצת יותר מידי קשה הא!" המשכתי לצרוח , הקול היחיד במקום המחליא והשקט הזה.

"אז השארת אותי לבד!" 

המשכתי למרר בבכי תוך כדי צחוק…

–קטגוריית השירים חטיבת ביניים-

-בציון לשבח זכה השיר "כלנית" מאת ורורה בזבלוק כיתה ט1

-בציון לשבח זכה השיר "אהבה ומוות" מאת עלמה רטנר כיתה ז3

-במקום ה-3 זכה השיר "רעש צורמני"  מאת אור ברק כיתה ז4

בְּשָׁעָה קְבוּעָה בְּכָל יוֹם וְיוֹם

בְּחָצֵר בֵּיתִי רַעַשׁ צוֹרְמָנִי וְאָיֹם

תּוֹךְ מִסְפַּר שְׁנִיּוּת מִתְמַלֵּאת הִיא בִּיצוּרִים

עַל כֻּלָּם פִּסּוֹת בַּד עִם סִימָנִים זֵהִים

מִיָּד אֲנִי פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם

וְעוֹלֶה עַל גַּג לְכִוּוּן הַשָּׁמַיִם

שָׁם אֲנִי מְחַכֶּה לְעוֹד רַעַשׁ נוֹרָא

שֶׁיַּחֲזִיר לִי אֶת הַשֶּׁקֶט לֶחָצֵר בַּחֲזָרָה.

אַחֲרֵי שֶׁיֵּעָלְמוּ הֵם אֶל תּוֹךְ הַבִּנְיָנִים שֶׁסְּבִיבִי

אוּכַל לַחֲזֹר וּלְהַשְׁוִיץ לַטַּוָּסוֹת בַּיֹּפִי שֶׁבִּי.

-במקום ה-2 זכה השיר "מסכות" מאת גילי שניר כיתה ח8

מַסֵּכָה מְכַסָּה אֶת הָאִישִׁיּוּת

מַפְרִידָה בֵּין הַזִּיּוּף לַמְּצִיאוּת.

עוֹטִים אוֹתָהּ, מְהַדְּקִים לַפָּנִים

מְעָטִים מַרְשִׁים לְעַצְמָם לַהֲסִירָהּ

וּלְרֶגַע לִהְיוֹת שׁוֹנִים, הָאֲמִתִּיִּים הַיְּחִידִים.

מָה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת אֲהוּבִים עַל כֻּלָּם?

הָרָצוֹן לִהְיוֹת רְגִילִים

שׁוֹבֵר גַּם אֶת הַחֲזָקִים

הוּא מוֹבִיל אֶת כֻּלָּם

סוֹחֵף, וּפוֹגֵעַ בָּעוֹלָם.

מָה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת אֲהוּבִים עַל כֻּלָּם?

הַמְּעִזִּים לְהָסִיר מַסֵּכָה

לְהַגִּיד אֶת דַּעְתָּם הַכֵּנָה

מִיָּד חָשִׁים חֲרָטָה.

הַסֻּלָּם הַחֶבְרָתִי מֵנִיעַ אוֹתָם לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמָם,

מָה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת אֲהוּבִים עַל כֻּלָּם?…

הַחֲלֻקָּה הִיא לִשְׁנֵי סּוּגִים

בֵּין "הַמּוּזָרִים" ל-"רְגִילִים"

בֵּין "הָאֲמִתִּיִּים" ל-"מְזֻיָּפִים"

הָעוֹמְדִים עַל שֶׁלָּהֶם,

וּמְסָרְבִים לְהִשְׁתַּנּוֹת,

נִדְחָקִים לַצַּד וְנִדְרָסִים עַל יְדֵי שׁוֹלְטֵי הַמַּסֵּכוֹת.

מָה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת אֲהוּבִים עַל כֻּלָּם?

-במקום ה-1 זכה השיר "קרוב אבל רחוק" מאת גליה אמרמוביץ כיתה ז4

קָרוֹב, אֲבָל רָחוֹק. גָּדוֹל, אֲבָל קָטָן, דּוֹמֶה אֲבָל שׁוֹנֶה, הַכֹּל תָּלוּי בַּזְּמַן.

נָכוֹן, אֲבָל שָׁגוּי. יָפֶה אוֹ מְכֹעָר, אֲבָל מָה מֵהֶם קוֹרֶה? אֲנִי לֹא יוֹדַעַת כְּבָר.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁדָּבָר אֶחָד לְעוֹלָם לֹא יִשְׁתַּנֶּה, תָּמִיד יִהְיֶה מִישֶׁהוּ שֶׁיְּקַנֵּא.

אֶחָד שֶׁכְּזֶה, שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ, לֹא יַפְסִיק לְחַפֵּשׂ מָה לוֹ אֵין וְלִי יֵשׁ.

פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק, מִשְׁפָּט אַחַר מִשְׁפָּט, כָּכָה זֶה נִמְשַׁךְ, אֲבָל הַפַּעַם, זֶה לֹא מִשְׂחָק.

מִלָּה אַחַר מִלָּה, אוֹת אַחַר אוֹת, הַכֹּל פִּתְאוֹם מוּזָר, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת.

קָרוֹב, אֲבָל רָחוֹק. גָּדוֹל, אֲבָל קָטָן. דּוֹמֶה אֲבָל שׁוֹנֶה, הַכֹּל תָּלוּי מָתַי.

אֶחָד עוֹשֶׂה עַכְשָׁו, אַחַת עוֹשָׂה מָחָר, אֲבָל מָה עַכְשָׁו קוֹרֶה? אֲנִי לֹא עוֹקֶבֶת כְּבָר…

סוֹף הַיּוֹם הִגִּיעַ, זְמַן לִבְחֹר וּלְהַחֲלִיט, מָתַי כְּדַאי לִי לְהַפְסִיק לְנַגֵּן אוֹתוֹ תַּקְלִיט.

–קטגוריית הסיפורים תיכון.

-בציון לשבח זכה הסיפור "אויב מושבע" מאת פלג אוחנה כיתה יא5

-במקום ה-3 זכה הסיפור "איסלנד" מאת תום אורן כיתה יב3 

היא עוד זוכרת את היום בו הכירו. היא זוכרת את השמלה הפרחונית שלבשה, ואת הבושם שאמר שמזכיר לו את הריח של הבוקר האביבי הראשון שבא אחרי החורף. היא זוכרת את מגע עורו העדין על גבי כף ידה, ואת הקול הנעים בו ביקש בנימוס את מספר הטלפון שלה. היא זוכרת את דפיקות ליבה המהירות בכל פעם שהטלפון צלצל באותו השבוע, בתקווה שזה הוא שמתקשר. היא זוכרת את המסעדה ההיא ששכחה את שמה, זאת שקרובה לדיזינגוף אבל לא בדיוק, ואת האורות המעומעמים שהטילו צל על גבי פניו המחויכות בענווה. היא זוכרת את הנשיקה הראשונה. היא גם זוכרת את הריב הראשון. ואת המכה הראשונה. אולי את המכה עצמה היא לא כל כך זוכרת, אך היא זוכרת בבירור את תחושת ההלם שהגיעה מיד לאחר מכן. צעקותיו נבלעו בנשימותיה הכבדות, ובעודה מוטלת על הרצפה הקרה, היא ניסתה בכל כוחה להבין איך בדיוק הגיעה למצב הזה. היא לא הצליחה להיזכר ברצף האירועים המדויק שהוביל לרגע הזה. היא גם לא זכרה מדוע כעס, אך הניחה שזוהי אשמתה, הרי הוא איש טוב, ומעולם לא היה פוגע בה ללא סיבה מוצדקת…

-במקום ה-2 זכה הסיפור "האיש האפור" מאת שני קאופמן כיתה י13

הוא מגיע הביתה. שוב הוא פושט את בגדיו היפים, המהודרים והצבעוניים . לא שהם באמת מסתירים את אפרוריות גופו, אבל עדיף לנסות. ביד אפורה הוא אוחז בידית אפורה ופותח את דלתו האפורה של ארון הבגדים שלו, הצבוע באותו הגוון בדיוק. הוא מתיישב על מיטתו האפורה בגב שפוף, ואז נשכב לאחור על הסדינים האפורים ופורש את ידיו לצדדים… במאמץ מה הוא מסב את ראשו לעבר החלון – מבעדו הוא יכול לזהות דשא ירוק ופיסת שמיים כחולים. הנוף נוסך בו נחמה, אך גם זר לו. נדמה כאילו המרחק בינו ובין העולם הזה שבחוץ הוא ארוך מאוד. יש באיש כמיהה מסוימת לאור שמש, אך הוא חווה אותה רק במעומעם, כמו מבעד לכפפות ניילון. בשביל להגיע לשם, לדשא הזה, נדרשת דרך ארוכה ומייגעת. האיש בקושי עושה את דרכו בכל יום למשרדו חסר הצבע ובחזרה – אז לצאת לאוויר הפתוח והצמחים? לבדו? אין לו אפילו מושג איפה להתחיל…זה בטח לא שווה את המאמץ – אפור הוא צבע נחמד, רגוע. הוא לא צריך יותר…

-במקום הראשון זכה הסיפור "מוכר הלבבות" מאת מיכאל שקד כיתה יב3

באותו היום הייתי צריך ללכת לקחת את משלוח הבשר של הבית מהקצב ופנייה לא נכונה הביאה אותי אל חנותו של מוכר הלבבות. החנות עצמה הייתה מבנה קטן ומשונה שהיה מלא עד אפס מקום במדפים עמוסי לבבות (שהיו אנושיים באופן מחשיד), ולאחר שהמוכר התעלם ממני במופגן והועמדתי על טעותי החלטתי לצאת. רגע לפני כן החלטתי להסתכל קודם על אחד הלבבות שעמדו ליד הלב, שבהתחלה היה נראה כמו סתם לב סטנדרטי. מה רבה הייתה הפתעתי כאשר גיליתי שאותו הלב, בעדינות ובצורה כמעט בלתי אפשרית לזיהוי, פעם. מתוך אינסטינקט מיידי מיד הרמתי אותו בסקרנות, והבטתי בקרוב בשריריו שהתכווצו והתרפו. הסתובבתי בבהלה וראיתי את המוכר ניצב מולי, בהבעת פנים מרוככת. הוא הביט אליי והכריז: "המממ, מעניין שבחרת בלב הזה". הוא לקח אותו בזהירות מידי ובחן אותו: "75 סמ"ק דם לפעימה, 4.5 ליטרים לדקה במנוחה עם פוטנציאל של 9 ליטרים בערך בזמן פעילות מאומצת. חדרים איכותיים ועבים, הפרדות עם איטום מתקדם, יד שנייה במצב טוב...

–קטגוריית שירים תיכון.

-בציון לשבח זכה השיר "פניה רשמית אל חבר המושבעים" מאת אלפי ברומברג  כיתה יב4

-בציון לשבח זכה השיר "עכביש" מאת גולוביצקי נטלי כיתה יא13.

– בציון לשבח זכה השיר "תחנת אוטובוס" מאת מאור שחורי י3

-במקום ה-3 זכה השיר "משפט למשפט" מאת מאיה שרם גומז כיתה יא5

מִלִּים מְאוֹד מַצְחִיקוֹת, לְהַרְגִּישׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ.

בְּעֶצֶם, הֵן מִלִּים מְאוֹד מִסְתּוֹרִיּוֹת, לְהַרְגִּישׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ.

כִּי מָה אִם הַמַּשֶּׁהוּ הוּא בְּעֶצֶם בְּדִיחָה?

מָה אִם הַחִיּוּךְ יֵהָפֵךְ לְשִׁכְחָה

הֲרֵי מַשֶּׁהוּ הוּא לֹא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגְדִּיר

אִם הַמַּשֶּׁהוּ בֵּינֵנוּ הוּא לֹא דָּבָר סָדִיר

אֲנִי נֶאֱלֶצֶת לִדְחוֹת אֶת הַמַּשֶּׁהוּ שֶׁלְּךָ,

כִּי מַשֶּׁהוּ הוּא לֹא הַבְטָחָה.

מִלִּים מְאוֹד מַפְחִידוֹת, לְהַרְגִּישׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ.

לְהַרְגִּישׁ, לָחוּשׁ, לְמַשֵּׁשׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ?

וְהַאִם הַדָּבָר שֶׁלִּטַּפְתָּ וּמִשַּׁשְׁתָּ,

לֹא רָצָה וְלֹא זָכָר שֶׁבִּקַּשְׁתָּ

לִדְחֹף אוֹתוֹ מִמְּךָ, וְלִזְרֹק אוֹתוֹ אֵלַי.

סְלַח לִי שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הֶעָבָר וְעַל הָאוּלַי

אֲבָל הֵן מִלִּים עִם אַחְרָיוּת- "אֲנִי מַרְגִּישׁ אֵלַיִךְ מַשֶּׁהוּ".

אֵיךְ תַּבְטִיחַ לִי שֶׁלְּךָ אֵין מָתַיְשֶׁהוּ

"תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה" שֶׁל הַבָּרָק שֶׁבָּעֵינַיִם?

אֵיךְ מְזַהִים אֶת הַקַּו בֵּין נֶצַח לְבֵינְתַיִם?

כִּי אִם כָּל הַסִּכּוּיִים מַצְבִּיעִים בִּנְחִישׁוּת

שֶׁיִּגָּמֵר בַּמְּלַאי הָרֶגֶשׁ וְתִשָּׁאֵר רַק אֲדִישׁוּת

תּוֹדֶה שֶׁהֵן מִלִּים מַצְחִיקוֹת, לְהַרְגִּישׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ.

וְאוּלַי בִּכְלָל מָה שֶׁמַּצְחִיק בָּהֶן

הִיא הַמִּלָּה "אֵלַי".

-במקום ה-2 זכה השיר "חצי" מאת גוני זהבי כיתה יא4

חֲצִי מִמֶּנִּי הָלַךְ

וַאֲנִי מְחַכָּה כְּבָר חֲצִי חַיִּים

שֶׁיַּחֲזֹר.

אֲנִי הוֹלָכֵת אֵלָיו

צַעַד

אַחַר צַעַד

וְיוֹם וְעוֹד שְׁבוּעַיִם

וְשָׁנָה

אֲבָל כְּכֹל שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת

הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ גָּדֵל

עַד לַקָּצֶה.

אָז אֲנִי מוֹשִׁיטָה יָד

אָחוֹרָה

לַכִּוּוּן מִמֶּנּוּ בָּאתִי

כְּדֵי לָגַעַת בַּחֵצִי שֶׁלִּי

מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי.

-במקום ה-1 זכה השיר "בית סבתי" מאת יעל צמרת כיתה יא2

הִשְׁאַרְתִּי מְנוֹרָה אַחַת דּוֹלֶקֶת

בְּבֵיתָהּ שֶׁל סָבָתִי הַכְּבוּיָה.

אֲנִי יוֹדַעַת

שֶׁאֵאָלֵץ לְשַׁלֵּם אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל

אַךְ מַשֶּׁהוּ בִּי קִוָּה

שֶׁעִם טִפָּה שֶׁל מַזָּל

הִיא תָּקוּם עַל רַגְלֶיהָ

תָּסִיט אֶת הַסְּדִינִים הַסְּבוּכִים מֵעָלֶיהָ

וּתְשַׁלֵּם עַל כָּךְ –  

שֶׁרָאֲתָה אֶת הָאוֹר.