"מה היצירה החשובה ביותר בחייכם?" שאל דן, צלם עננים ואומן המתגורר בכפר האמנים "עין הוד", ולאחר מכן ענה "היצירה שעדיין לא עשיתם". 

ביום שני ה16.2, יצאה מגמת פילוסופיה ומשפטים לסיור של יומיים בנושא: מרכז ושוליים. הסיור נפתח בכפר אמנים – כפר צפוני ושקט, מרוצף בפסלים ויצירות יפהפיים – במבט ראשון, ומעוררים תהיות – ככל שמתעמקים. שם פגשנו אמנית, אשר סיפרה על יצירותיה ועל החומרים הטבעיים מהם היא משתמשת לצביעת בדים ויצירת שלל דוגמות מן הטבע, ולאחר מכן את דן בעלה שסייר איתנו בכפר, הציג את היצירות שעל שביליו, והקשיב לכל שאלותינו. בהמשך, התכנסנו במועדון עין הוד כדי לחתום את הביקור בדיון על השיר "The Road Not Taken" מאת רוברט פרוסט. 

המשכנו הלאה בלו"ז הצפוף אל בית חב"ד שבצפת, שם עשינו אתנחתא קצרה של שירה משותפת (חלק ראשון מוזיקאלי מתוך השלושה שצפויים לנו לאותו היום), ויצאנו לסייר בעיר העתיקה צפת, שרנו גם שם יחדיו (חלק 2/3 ), עד הגיענו אל אכסניית אנ"א-שלומי. לאחר מנוחה קצרה וארוחת ערב, התכנסנו כולנו לשמוע מופע מוזיקלי בעל כלים ומנגינות שונות מהמזרח התיכון. ריקודים ברחבה, הובילו (איך לא?) לשירה בציבור שהונחתה באופן מסורתי על ידי שכבת י"ב (פעם שלישית גלידה). 

היום השני, ה-17.2, התחיל בחיפה ב"בית הגפן", מרחב בו נפגשות שלוש הדתות – יהדות-נצרות-איסלם. בתחילה פגשנו את ג'מאל, מנהל עמותת בית החסד לשיקום אסירים, שסיפר על העמותה ועל חייו האישיים המשלבים את שהותם של האסירים המשתקמים בביתו. הת השיחה  ג'מאל חתם במשפט הנוקב – "את העתיד צריך ליצור היום, לא אחר כך – לא בעתיד". לאחר מכן יצאנו לסייר בואדי ניסנאס – שכונה בחיפה המהווה חיבור תרבותי נרחב, ואשר לאורכה מתפרש מוזיאון רחוב המציג יצירות בעלות היבט פוליטי וחברתי. עקבנו אחר סיפור האהבה של אמיל וחיה תומא, ערביי ויהודיה שחיו בוואדי בעבר, ועל שמם נקראו רחובותיה של השכונה. משם המשכנו אל בית הכנסת הרפורמי "אור-החיים", שם ארחה אותנו הרבה (במשמעות רב-בנקבה) והמגשרת דליה שחם, אשר סיפרה על הקהילה וענתה לשאלותינו על החיים בה. הופתעתי לגלות, שבסידור שהונח על הכיסאות נכתבו שירים של יהונתן גפן ויונה וולך לצד שירי תהילים. את היומיים הגדושים סיימנו בסיור בגנים הבהאים, ובלמידה על דתם של תושבי המנזר. 

נושא המרכז והשוליים היה שזור סביבנו לאורך כל הסיור. חקרנו מרכז ושוליים במרחבים גיאוגרפיים, במובנים דמוגרפיים ובחקר המגוון האנושי, במוזיקה באמנות ובעצמנו-אנו, כמובן. כהכנה לסיור קראנו, תלמידי שלושת שכבות המגמה טקסט מאת זלי גורביץ אשר עסק בנושא מרכז ושוליים: "היכן אני? בשוליים? במרכז? האם אני רוצה להיות שם? אולי צריך אוסף של מרכזים נטולי שוליים?". התעמקנו, חקרנו ודנו בנושא לאורך כל היומיים שחלפו ביעף.

במהלך יומיים של חקירה לעומק בשטח, התעוררו וצפו שאלות מהותיות אשר המשיכו להדהד גם לאחר ששבנו הביתה. יחד עם חוויות והקשרים החברתיים שנוצרו במהלך הסיור, הוא העניק לי גם דרך למידה שונה וייחודית – מחשבה תוך מסע.