שנה

המילים של עברי

הדברים שאמרתי בטקס השנה לאסון שבעה באוקטובר

מאת: עברי שי

 

שנה עברה מאז שהכול קרס, מאז שנפתחו בפנינו שערי גיהנום, ולנגד עינינו קרסו כל קווי ההגנה של הארץ הבטוחה שלנו. שנה עברה מאז שהכול נפרץ – וכשם שנפרצו גבולות המדינה, כך נפרצו גבולות האנושיות והחמלה, נפרצו גבולות הדימיון, וחזינו בדברים שלא האמנו שיכולים לקרות במדינה שלנו, בעידן שלנו, במשמרת שלנו.

בשנה האחרונה למדנו לכאוב כמו שלא כאבנו לפני. למדנו לצפות בהתגלמות של רוע מוחלט. למדנו לחבק את את האנשים הקרובים אלינו, ולחוש סולידריות כלפי אנשים רחוקים.

למדנו שאנחנו יכולים להיות עדים להיסטוריה. למדנו שאנחנו יכולים להיות חלק מהיסטוריה.

למדנו על מה נילחם – בעת שנתגייס לצבא.

 

כפי שאמרו לפניי, אנחנו דור שהאמין שההיסטוריה מורכבת מזיכרונות רחוקים באפור-לבן, ומאירועים גדולים שקרו פעם, מזמן. אבל פתאום, אירועים גדולים בעלי משמעות רב-דורית מתרחשים אצלנו, כאן ועכשיו.

לאחרונה, למדנו שהעבר הוא לא המקום היחיד שבו ההיסטוריה נכתבת – כי אנחנו ממשיכים לכתוב אותה – כשאנחנו שואלים מה אנחנו בוחרים לעשות עם החיים שלנו פה, ובאיזה עתיד אנחנו בוחרים.

 

אנחנו הילדים של חורף, שנת 23'.

לנו לא הבטיחו יונה עם עלה של זית, לנו הבטיחו שדין העוטף כדין המרכז.

במקום לשאוף לתקן ולרפא את העולם, הדור של ההורים שלנו לימד אותנו להכחיש, להדחיק סכסוכים – בינינו לבין עצמנו, ובינינו לבין אויבינו.

 

עלינו להילחם על החיים פה, והשנה האחרונה מלמדת שזה עלול לדרוש לעיתים שימוש בכוח הזרוע. לצד זאת, אסור לנו לאבד צלם אנוש, ואסור לנו לאבד את ההגדרה הערכית שלנו, שמאחדת אותנו, כחברה שוחרת דמוקרטיה, דרור ושלום.

 

ומה הלאה?

על הדור שלנו מוטלת משימה היסטורית. עלינו לשקם מדינה שבקריסתה חזינו בדיוק לפני שנה. על הדור שלנו מוטל להמציא את המדינה הזאת מחדש.

עלינו ללכד את העם השוכן בישראל, לשקם את צבא העם, לשקם את היישובים בדרום ובצפון, ולשקם את מוסדות-המדינה שקרסו באותה שבת,

עלינו להנציח את הנרצחים הרבים כל-כך, ולהבטיח לעשות הכול כדי שמותם יהיה האחרון. עלינו ללמוד ולהפיק לקחים מהאסון, באופן שישיב את האמון בינינו ובין המדינה.

עלינו להשיב את האמון, להשיב את התקווה, ובראש ובראשונה, עלינו להשיב את כל הישראלים שנמצאים עדיין במרתפי הרוע – זה הצעד הראשון וההכרחי בשיקום העם והחברה הישראלית.

 

ואולי, לפחות כשהילדים שלנו יהיו גדולים, כבר לא יהיה צבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אתכם...

שדה החיטה יהפוך לשיבולים

עפיפוניאדה אירוע שדה החיטה – מאת מלודיה אלפרן כיתה י9   בתאריך ה 7.11.2024 יצאו כלל הכיתות בבית הספר לאירוע ששמו שדה חיטה. אירוע שדה

קרא עוד »

המסע לפה

המסע החשוב ביותר בעקבות "המסע לפה" שם: מאור שחורי כיתה: י"ב3   תחילת הסתיו, ירושלים על כל הריה, סמורת אורנים וברושים, וחרובים פורחים ואלונים ותאנים

קרא עוד »

המילים של עברי

שנה הדברים שאמרתי בטקס השנה לאסון שבעה באוקטובר מאת: עברי שי   שנה עברה מאז שהכול קרס, מאז שנפתחו בפנינו שערי גיהנום, ולנגד עינינו קרסו

קרא עוד »

לחייך בניצנה

דרך חיים לחייך כמה שאפשר וכמה שיותר – טיול שכבת י״א לניצנה מאת: יהונתן קינן אברמוב י״א 5 בין ה-19 ל-21 בנובמבר, יצאה שכבת י״א

קרא עוד »

למצדה!

טיול שנתי שכבה ז' מאת: אלה בראל כיתה ז6 ‏אני רוצה לשתף אתכם בחוויות שחוויתי בטיול הראשון למצדה. הטיול ארך יומיים ( מיום שני עד

קרא עוד »