מאת: מיכאל שקד, כיתה י"ב'3

ביום שלישי, ה-14 למרץ 2023, יצאנו אני וחברי לכיתה ולשכבה לטיול השנתי האחרון שלנו, טיול שכבת י"ב לאילת. האווירה בנקודת האיסוף כאשר המתנו לאוטובוסים בשעות הבוקר המוקדמות עירבה התרגשות עם עייפות, וכולנו רק חיכינו לעלות עליהם ולצאת לדרך. בילינו את מרבית היממה הראשונה של הטיול בנסיעה לכיוון אילת הרחוקה, אך בדרך עצרנו בכמה וכמה מקומות על אף הגשם הסוחף שפרץ מפעם לפעם, בהם התחלנו את הטיול שלנו. אחרי עצירה ראשונית להתרעננות וארוחת בוקר בה חסינו מתחת למשקוף חנות, נסענו אל בית השנטי במדבר. שם שמענו על פעולותיה של עמותת בית השנטי לסיוע לנוער בסיכון, ואף בחנו אותנו על הסיבה שבגינה הם מסתירים את המראות בחדר הריקוד שלהם, במהלך הסיור במתחם. לבסוף הגענו אל פארק ירוחם, בו נמצא האגם המפורסם שכמעט ורושש את העיר, ואכלנו את ארוחת הצהריים שלנו. התחנה האחרונה שלנו לפני אילת הייתה אירוח בדואי, בו חזרנו אל העבר בסיפורים על ההיסטוריה והתרבות הבדואית, קודי הכבוד והאירוח, היחס לנשים ועוד. שארית הדרך שלנו אל אילת הייתה מסלול חתחתים בשל הגשמים והאוטובוס התעכב רבות. לבסוף הגענו אל אנ"א אילת לפנות ערב, ונאלצו להתמודד עם המים שהציפו את העיר, שהפכה לונציה של המזרח התיכון.

בבוקר היום השני שגרת הטיולים שלנו השתנתה, ובמקום ארבעה מסלולים נפרדים חולקנו לשתי קבוצות, אחת במסלול קל והשנייה במסלול קשה. אני הייתי במסלול הטיולים הקשה יותר, בו היינו צריכים לטפס על הר צפחות מהנחל שמתחתיו עד לפסגה, בה השקפנו על הים האדום, ובחזרה למטה אל אתר השנירקול בו התקיימה הפעילות הבאה. בטיול התברכנו במדריך חובב תנ"ך שסיפר לנו על האזור ועל ההקשרים ההיסטוריים של אילת והמדבר, תוך עירוב בין התנ"ך לארכיאולוגיה. בפסגה הנוף היה יפה במיוחד, והצדיק את כל המאמץ והעלייה הקשה. לאחר שסיימנו את ההר, שהוא הקטע האחרון של שביל ישראל, הלכנו כל הקבוצה אל המלתחות בהן לבשנו בגדי ים, ויצאנו לפעילות של שחייה סביב שונית האלמוגים של אילת, בה זכינו לראות יצורים רבים ומגוונים, חוויה מופלאה שהאפילה על הקושי שבשחייה הארוכה ועל הקור. לאחר שסיימנו לרעוד ולהתייבש שבנו אל אנ"א אילת באוטובוסים, שם התאוששנו מעט בפרק הזמן החופשי שניתן לנו, ונערכנו למסיבת הברביקיו שהכפר ארגן לנו בערב, בה יכולנו להנות מפעילויות מגוונות, בשרים למיניהם ושתייה קלה. אטמי אוזניים ששאלתי מחבר אף הביאו את המוזיקה לרמה סבירה, ואיפשרו לי להסתובב באזור האולם הגדול בלא כל קושי. בתום המסיבה המתישה שבנו אל המלונות שלנו, ארזנו לקראת השיבה הביתה ונחנו עד הבוקר.

בבוקר היום השלישי קמנו בבוקר ולאחר הארוחה והכנת ארוחת הצהריים סיימנו את מלאכת האריזה, הפקדנו את מפתחותינו בדלפק הקבלה ועלינו על האוטובוסים שייקחו אותנו לתחנות האחרונות של המסלול. ראשית כל הגענו לסיור חקלאי בקיבוץ אליפז בו לימדו אותנו על קיימות ועל הטכנולוגיות הנסיוניות שהם מפתחים שם בכדי להתמודד עם משבר האקלים, בנוסף לטכנולוגיות מעניינות שכבר אצלם בשימוש, כמו מיכלים לייצור ביו-גז. בקיבוץ גם לימדו אותנו על ליקוט ועל צמחים שונים שניתן לאכול או לתבל באמצעותם, ואף יצא לנו לטעום כמה מהם. התחנה השנייה והאחרונה שלנו הייתה בפארק האתגרי "טופ 94", בו לבשנו רתמות, נקשרנו לחבלים ולמדנו לירות בחץ וקשת ולהתגבר על פחד הגבהים שלנו בסדרה של מתקנים שכללו טיפוס, קפיצה, פארק חבלים אתגרי ועוד. בתום חלק זה נסענו להתערננות קצרה בתחנת דלק בצפון הנגב, ולאחריה המשכנו ישירות אל הכפר. חזרנו בשעה מוקדמת יחסית, ומשם חזרנו באוטובוסים ובמכוניות הביתה.