תיאטרון
מאחורי הקלעים – ערב ביכורים
מה משותף לסינדרלה, אמפתיה של חרגול וטמפון?
מופע ערב הביכורים של שכבת י', מחזור י"ג במגמת תיאטרון התקיים בסוף חודש ינואר.
שתיים עשרה סצנות עברו בין מערכות יחסים שונות ובנו עולמות שנפרשו על הבמה במשך שלוש עד חמש דקות.
הכל התחיל כשבאחד השיעורים הראשונים השנה אמר לנו עמית, רכז המגמה, לכתוב סצנה על נושא שמשמעותי לנו, עבור ערב הביכורים שיערך בעוד כמה חודשים. לא ידענו מאיפה להתחיל, אך מצאנו את עצמנו כותבים סצנה לראשונה בחיינו. ליהקנו אחד/ת את השני/ה, והגענו אל הסקיצה הראשונה – הפעם הראשונה בה מציגים את הסצנה בפני הכיתה. בעודנו מחזיקים את הטקסט המודפס ביד אחת, ובשנייה כותבים הערות ושיפורים לסצנה, שינינו את הסצנות מקצה לקצה. הגענו אל רצף של שלוש חזרות בשבוע על הסצנות – פאזל שבו כל אחד עובד על הסצנה שהוא מביים, ומשתתף בעוד מספר סצנות. בתהליך החזרות נפגשנו עם עמית ושיפרנו, חידדנו, שיפצנו, ערכנו, מחקנו ושינינו את הכתיבה, והבימוי. המופע היה סביבנו כל הזמן – חזרות אחרי שעות הצהריים, חזרות בזמני שיעורים.
היינו יחדיו זמן רב בחודשים אלה, והשעות של העבודה המשותפת עזרו לנו להכיר אחד את השני. בסקיצה השנייה כבר עבדנו בלי הטקסט (כמעט), ובשלישית ניתן היה לראות את הסצנות בנויות, עם תלבושות, אביזרים ומוזיקה – בנינו עולמות שלמים, שהתחילו ממסמך Word ריק.
החזרות בשלב הזה היו מאתגרות – כשהגעתי למגמה, לא חשבתי שאלמד לצד המשחק גם התנסויות כגון בימוי, ליהוק, בניית תפאורה ותלבושות, בחירת מוזיקה הצבת תיאורה והקמת במה. ראיתי איך הרעיון שכל תלמיד הגה, הלך והפך לסצנה שאפשר היה להעמיד על הבמה.
הסצנות השונות עסקו ביחסים בין הורים וילדים, בין חברים, בין זוג, בעבודה, וקומבינציות נוספות המוכרות לנו היטב מחיינו, ולכל אחת היה ז'אנר שונה, בין אם דרמה, או קומדיה וכד'. הגיוון שהוצג איפשר חיבור לכל אחד/ת מהצופים בקהל. יכולת ממש להזדהות עם דמות או להזכר בסיטואציה מוכרת מחייך (מי מאיתנו לא חווה רגע שבו רצה לצעוק על העומד מולו בהתרסה "יש לך אמפתיה של חרגול!"?), לדמוע, להבהל, להתרגש, לגחך, לצחוק ובעיקר – לחשוב.
כמה ימים לפני המופע, בא האומיקרון. נכנסו לבידוד מספר תלמידי כיתה, ואחריהם נכנסו מספר נוספים. המופע נדחה, והיו סימני שאלה רבים לגבי 'איך עומדים להמשיך מכאן?'. אך בסוף ההחלטה הייתה לקיים אותו, ויהי . ובאמת, כנגד סיכויים רבים, הגענו אל החזרות הגנרליות – שישי שבת שהוקדשו לעבודה על המעברים מסצנה לסצנה, על התאורה בסצנות, על הרצה של כל המופע (כולל איך מעיפים באוויר טמפון מהבמה מבלי שהוא ינחת על סבתא אקראית בקהל) ועל השתחוויה.
12 סצנות, 12 מופעים לאורך שלושה ימים, ובכל פעם מחדש, ההתרגשות הייתה בשיאה כשהקהל נכנס.
החוויה של בניית המופע עוררה בכולנו רגשות שונים, היה מתח, היו מכשולים לאורך הדרך, בידודים, שינויים, אך בסופו של דבר ארבעת החודשים בהם עבדנו יחדיו לימדו אותנו כל כך הרבה, על תיאטרון, אחד על השני, ובעיקר – על עצמנו.
נבחרת המלכים
ביום ראשון, 6 במרץ, זכתה נבחרת השחמטאים של הכפר הירוק באליפות המינהל לחינוך התיישבותי. בתחרות הגמר השתתפו 100תלמידים מעשרה בתי ספר.
למקום הראשון הן בקטגוריית חטיבת ביניים והן בקטגוריית התיכון הגיעו נבחרות הכפר הירוק, ובסיכום הכללי דורג הכפר במקום הראשון.
בסך הכול קטפו תלמידינו שלושה גביעים
קבוצתיים וגביעים אישיים.
ברכות לרכז ספורט עדי גל, למאמן עו־
דד רוס ולמשתתפי התחרות: עמרי מיכאלי
)ט'/ 1(, יובל אטר )ט'/ 1(, גל נאמן )ח'/ 2(, עידו
אמיתי )ט'/ 9(, מיקה אינגל )ח'/ 3(, ארתור גי־
לב )ט'/ 7(, מיכל מוסקוביץ )ז'/ 5(, רועי ארליך
,) )י"ב/ 4(, נדב צמח )י'/ 13 (, אור גבריאלי )י'/ 4
.) גל שפירא )י"א/ 7(, אלון שוקרון )י"א/ 3
