מאת: מאור שחורי כיתה י'3

"מוזיקה ללב היא חודרת", שר צביקה פיק ז"ל (בשירו "מעלה מעלה"), והמוזיקה והשירים שלו בהחלט חדרו ללבבות רבים ועוד יחדרו. 

ב-14.8.22, י"ז באב תשפ"ב, התבשרנו בבשורה מצערת על מותו של אחד מגדולי המלחינים שידעה ישראל, מוזיקאי מחונן בכל רמ"ח איבריו, צביקה (הנריק) פיק. המוזיקה שכתב פיק הוסיפה נופך משמעותי לעולם התרבות הישראלי ומלווה כבר עשרות שנים את פסקול חייהם של מספר דורות. פיק היה פורץ דרך אי אז שהתחיל את דרכו מהמחזמר "שיער", ועד לשיריו האחרונים.  אין עוררין שלהיטיו של פיק כגון: "הרקדן האוטומטי", "מרי לו", "נאסף תשרי", "אהבה בסוף הקיץ", "דיווה" ועוד רבים, עוד מתנגנים בראשינו מידי כמה זמן, וכנראה עוד יתנגנו. החותם האומנותי שהותיר אחריו, לנו ולבאים אחרינו, גדול למכביר. אין ספק ששיריו הם עמודי תווך בתרבות הפופ הישראלי, והמוזיקה הישראלית בכלל. שיריו של פיק זכו לאהדה רבה של הקהל ושל המבקרים, והניבו לו שיאי מכירות ופרסים מפוארים. דרכו של פיק רבה ורחבה ואין אני סיכמתי אף לא שבב מפעולתו, אך עקבותיו נותרו לנו בשירתו.

לצערנו, נפרדנו בטרם עת מצביקה פיק ז"ל, אך שיריו עוד יתנגנו בנו. אחרי דרך ארוכה והשפעה כה משמעותית על המוזיקה והתרבות הישראלית הכינוי "מאסטרו" אשר שויך לו במרוצת השנים, כבר קטן עליו.