מאת / ניתאי רוטברט – כיתה ז' 9

לפני מספר ימים חל חג חנוכה, החג לזכר נס פח השמן שנמשך שמונה ימים, כאשר בית המקדש העתיק
בירושלים התמלא באור מניצחון היהודים על היוונים והחזרת בית המקדש לידנו. 
חנוכה נחגג מדי שנה בחודשים נובמבר ודצמבר, ומתחיל בערב התאריך העברי של הירח המלא בלוח
השנה היהודי (ואז מסתיים שמונה ימים לאחר מכן). עבור יהודים רבים חג החנוכה הוא חג של שמחה
גדולה, במיוחד בגלל הדלקת הנרות, לצד משחק בסביבונים, אכילת סופגניות ולביבות והענקת דמי
חנוכה. 
חנוכה הוא ללא ספק החג האהוב עלי בשנה. זהו חג בו מתקבצות יחד משפחות, קבוצות חברים, שכונות
וקהילות וחוגגות ערב אחר ערב את שמחת החג, את אורה של החנוכייה, את גבורתם וניצחונם של
היהודים, כאשר עמוק בלב אפילו הסיפור על נס פח השמן מייצר תקווה שגם היום יכולים לקרות לכולנו
ניסים. 
אי אפשר להישאר אדיש לרגע בו מדליק את החנוכייה אחד מבני המשפחה, מברך ובסיום כולם
מצטרפים אליו בשירה. אני תמיד מסתכל על החנוכייה הדולקת והאור שעולה מהנרות וכיצד הם דולקים
באור צהוב, כתום ואדום, גאים וזקופים על אדן החלון. אני גם מאד אוהב להסתכל על האנשים שאיתם
אני מדליק את הנרות: פעם זה המשפחה המצומצמת, פעם המורחבת, פעם עם החברים, פעם באחד
החוגים של אחר הצהריים, וכל פעם אני מזכיר לעצמי מחדש שיש לי מזל שאני מוקף באנשים שאני כל
כך אוהב.  
אני מאחל לכולנו הרבה אור, ניסים קטנים וגדולים ושתמיד נתקבץ יחד לחגוג מועדים ואירועים שמחים,
ובעיקר שהאור והשמחה בלב יאירו למרחקים.